מעבר מ0.1 ל-0.2

השאלה השבועית היא :כיצד משתקף מעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0 בשינוי אופן ניהול הארגון?

המעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0  מתבטא באופן הניהול, בשיטת 1.0 שזוהי שיטת ישנה שכב אינה נהוגה כיום, המידע נשמר ברובו אצל המנהל ולא היה שיתוף מידע. בשיטת 2.0 שזוהי שיטה חדשה שכיום משתרשת בכלל הארגונים המידע נמצא הן אצל העובדים והן אצל המנהלים וכך שיתוף המידע הרבה יותר משמעותי ונרחב.כמו כן על מנת לבצע את המעבר יש לעשות שינוי במבנה הארגוןלעבור ממבנה ההיררכי למבנה ארגוני מרושת. אך יש לשים לב כי הרעיון החדש אינו מבטל את הרעיון הישן.

3 נקודות חשובות מההרצאה:

1. רשתות חברתיות בארגון

רשתות חברתיות הפכו להיות אחת האמצעים החשובים ביותר של חברה. באמצעות רשתות חברתיות יש לחברות אפשרות להגיע לקהל ידע נרחב יותר ובכל העולם. השימוש ברשתות חברתיות נובע מהובדה כי הן קיימות באינטרנט וכך כל אדם מכל מקום בעולם יכול להחשף אליהן , כמו כן השימוש ברשתות חברתיות נעשה נרחב וחלק בלתי נפרד מסדר ולכן החשיפה שהרשת החברתית יוצרת היא מהמשמעותיות ביותר. רשת חברתית פנים-ארגונית מהווה אמצעי מוצלח למיצוי שני המשאבים החשובים ביותר במאה ה 21 –אנשים וידע, ולכן עשויה לשמש באמצעי לצמיחה משמעותי בארגונים. רשתות חברתיות ארגוניות יעילות במיוחד גם לצורכי הדרכה וקליטה של עובדים חדשים.

2. מודל SECI: מודל זה מפורטים 4 שלבים ליצירת מידע 

א)Socialization- שיתוף: יצירת שיח משותף בצוותים. 

ב) Externalization- החצנה: הפיכת הידע מסמוי לגלוי. 

ג) Combination- שילוב: מינוף הידע הגלוי ע"י שילוב מידע וידע גלוי יחד לכדי דבר משותף. 

ד)Internalization- הפנמה: יישום המידע והטכנולוגיה שפותחה ע"י הפרט בדרך מסוימת, כך שהידע הופך לאישי – דהיינו לידע סמוי.

3.עיקרון ה- Ba-Ba הוא מרחב פיסי, וירטואלי ומנטאלי בארגון שמטרתו יצירת קשרים בין העובדים.

 Ba  הוא מרחב אשר עוזר ותומך בשיתוף והעברת הידע הארגוני.

בלוג 4

במפעל כימי נשפך חומר גלם יקר בעודף גדול לתוך הריאקטור. בתחקיר התברר שבחדר הבקרה של המפעל היו בלילה הקודם מס' התראות שווא על מפלס הנוזלים ולכן המפעיל ניתק את הגלאי.

נשאלת השאלה האם להעניש את המפעיל?

אני חושבת שהדבר הוא לא עניין של כן או לא מידיי, יש לבצע תחקיר מסודר ולענות על כל השאלות הרלוונטיות טרם ביצוע ההחלטה האם יש לפטר את המפעיל או לא.

הדבר הראשון שעלינו לשאול את עצמינו הוא למה נשפך חומר הכימי לתוך הריאקטור?  מהם הסיבות שהובילו לזה? ומי בשרשרת התהליך יכל/היה צריך למנוע את זה. הדבר השני הוא האם זהו המקרה הראשון מסוג זה שקורה, אם לא אז למה זה קרה פעם שעברה, מה היו הלקחים פעם שעברה והאם יושמו כמו שצריך או לא בחברה  - זהו סעיף שיכול לתת תשובה ללמה קרה מה שקרה שוב. 

דברים נוספים שחובה לבצע בתחקיר הם לבדוק האם זוהי פעם ראשונה שעובד מבצע פעולה כזאת? האם זו נורמה בחברה שמקובלת כבר זמן רב שכאשר יש הרבה התראות שווא אז אנו מכבים את הגלאי, ואם כן כמה זמן הנורמה הזאת כבר קיימת מבלי שאף שם לב, או שכן שם לב ובחר להעלים עין מהתופעה.

בסופו של דבר יש להגיע למסקנות ובכל מקרה חייב להיות אשמים במה שקרה ולא בטוח שהאשם הוא המפעיל, עונש הרתעתי ואף פיטורים למישהו חייבים להגיע כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד אך גם שינוי נהלי החברה והגדלת הפיקוח והביקורת כלפי מה שמתנהל בחברה, כלומר יש להפיק לקחים מן האירוע ולראות מה הצכדים שיש לבצע כדי שמקרה כזה לא יחזור שוב.

שלוש הנקודות החשובות שלקחתי מן ההרצאה:

1.  מתי ואת מה לתחקר - על פי עיקרון פארטו אנו נבחר להתמקד באחוז   מסויים מהבעיות (לרוב 80%) ונתמקד בפתירן, כיוון שמשאבי הארגון מוגבלים נרצה לפתור את כל הבעיות המשמעותיות יותר לארגון.
עכשיו אין באפשרותינו לתחקר את כל הארגון ועל הכל, עלינו לבחור נושאים רלוונטים לכל גורם ולתחקר את עיקר הגורמים הרלוונטים מה גם שעודף תחקורים יגרום להתנגדות של העובדים מה שעלול לשבש את התחקיר.2. מותר לטעות, אך עלינו ללמוד מטעויות אלו, להשתדל לבצע מעקב אחר טעויות וכשלונות ולבצע צעדים על מנת להמעיט בטעיות אלה כמה שיותר וכדי שלא יקרו שוב בעתיד.

3. ההבדל בין תחקיר לחקירה - אנשים שנמצאים בתוך חקירה נוטים להתנגד, ומקבלים את ההרגשה ש"מחפשים" אותם, מחפשים את הטעויות שלהם וחמפשים אולי אף לפטר אותם. בתחקיר המצב הוא שונה, עלינו להסביר לעובדים שאנו מחפשים דרכים להתייעל ולא לחיפש אף אחד, המטרה היא לא פיטורים אלא רק ייעול תהליכים..

פטנטים

השבוע התבקשנו לענות על השאלה הבאה:
חברה ערכה חיפוש פטנטים לפני הגשת פטנט על המצאה חדשה שלה. החברה נעזרה בכל המאגרים ומנועי החיפוש החינמיים ולא מצאה פטנט המציג משהו דומה.
האם החברה תגיש מיד בקשה לפטנט ?
 לפי דעתי החברה לא צריכה להגיש מייד בקשה לפנט, קודם כל לפני הגשת פטנט בכללי יש לבדוק את הכדאיות של הפטנט כלומר, פיתוח פטנט כרוך בהוצאה והשקעה עסקית גדולה ובעידן הטכנולוגי של ימינו שבו המצאה של שנה מסויימת, לאחר כמה שנים נעשת כבר לא רלוונטית ולא עדכנית ולכן יש לבדוק אם הפטנט הוא אכן כדאי ואם יהיה בו שימוש לאורך זמן.
בנוסף זה שהפטנט לא מופיע במאגרי החיפוש החינמיים אין זה אומר כי לא קיים פטנט כזה.יכול להיות כי בימים אלו מפתחים את אותו הרעיון או שהפטנט רשום בצורה טיפה שונה אבל יש לו את אותה המטרה, יכול להיות כי הפטנט רשום במאגרים שאין להם גישה דרך מנועי החיפוש החינמיים או שהחברה חיפשה את הפטנט עם המילות חיפוש הלא מתאימות ולכן לא מצאה אותו.
האם תוך כדי החיפוש אפשר, בנוסף ל "יש או אין פטנט דומה", למצוא מידע אחר בר תועלת לחברה?
תוך כדאי חיפוש פטנט חברה כמובן יכולה למצוא מידע אחר שיועיל לחברה, קודם כל החברה יכולה לראות אם קיים פטנט דומה או בעל כוונות דומות והיא גם יכולה למצוא מידע נוסף או מידע משלים שיכול לעזור לה בפיתוח הפטנט כמו כל מיני טכנולוגיות חדשות או טכנולוגיות בפיתוח.
3 נקודות חשובות שהועלו בהרצאה:
1. Linked-in-זוהי רשת חברתית שנועדה ליצור קשרים עסקיים בין משתתפיה, דבר כזה יכול לעזור מאוד לכלל האנשים שמחפשים עבודה וכמובן גם לסטודנטים שיוצאים לשוק העבודה. הרשת החברתית הזו בעצם מאפשרת לכל חברה להציג את עצמה ואת מכלול התחומים שהיא עוסקת בו בצורה שקופה ומודרנית.
2.ניהול ידע אישי- היכולת לניהול ידע אישי היא חשובה מאוד ועוזרת לאדם מבחינה תעסוקתי. ניהול ידע הוא לא רק תחום תעסוקה של חברות אלא גם לאדם פרטי יש צורך בניהול ידע.
3.חיפוש מידע בגוגל - מציאת הדף הבוקש בגוגל יכול להיות משימה לא קלה ,ישנם המון אתרים שמסקרים את אותם הנושאים ולכן חשוב לדעת אילו מילות מפתח מומלץ לחפש או כל מיני טריקים שבאמצעותם אפשר למצוא את המידע המבוקש.

בלוג מס 2

בפוסט זה אכתוב על שני עקרונות שנלמדו בכיתה:

1. "ידע נמסר רק בהתנדבות"

2. "יודעים יותר ממה שאפשר לספר, מספרים יותר ממה שאפשר לכתוב"

שני עקרונות אלו מדגישים את מניעת המידע מהארגון, מהעיקרון הראשון נוכל ללמוד שאנו מקבלים ידע מאחרים, באם זה חברות ,אנשים פרטיים או כל ארגון אחר, ולכן אם מקורות אלה לא יספקו לנו את הידע הדרוש לנו, נהיה בבעיה של מניעת מידע. גם העיקרון השני בעצם מסביר לנו שגם כאשר הידע קיים לא תמיד נוכל לקבל אותו, לא סיפרו לנו את כל מה שיודעים ולכן גם פה תהיה לנו מניעת מידע. בחלק השני של הביטוי נוכל לראות שגם כאשר נותנים לנו מידע אי אפשר לכתוב את כל מה שכן נותנים ולכן שוב מתפספס פה מידע. כלומר ישנם הרבה מניעות מידע ותמיד עלינו למצוא את הדרך להקטין מניעה זו ככל האפשר.

"העולם הוא שטוח"- בעולם בו אנו נמצאים היום, כאשר אפשר למצוא את כל המידע ברשת האינטרנט דרך המחשב, הסמארטפון או הטבלט בכל מקום בו אנו נמצאים מאפשר העברת מידע מהירה וזמינה מתמיד. מושג זה הופך להיות חשוב בעיקר בגלל סיבה זו, כאשר אותו יגע זמין לכולם התחרות להגיע ללקוחות גדולה יותר, זמן התגובה שלך צריך להיות הרבה יותר מהיא וממי שמרוויח מזה הם בעיקר הלקוחות.

 כמות הידע -כיום כמות הידע גדלה בצורה ניכרת כל הזמן, חברות מחפשות כל דרך לקבל, לשמור ולאגור כמה שיותר מידע , בין אם לשימוש עצמי וביןאם למכירה, שכן מידע שווה הרבה מאוד כסף בימינו, לדוגמא גוגל מוכרת מידע למדינות בנוגע למחלות והתפרצויות מחלות בהתאם לכמות האנשים שחיפשו את המונח של מחלה מסוימת או הסימפטומים שלה - זהו מידע אשר הם יקבלו בעבורו הרבה מאוד כסף בכדי לעצור את המגיפה כמה שיותר מוקדם. 

הון אינטלקטואלי - הון זה קיים אצל כל הארגונים, ניהול הידע בהון זה מכיל את כל הדברים ששארגון משתמש בהם להשגת מטרותיו, לקבלת החלטות הן בםרטים הקטנים והן בהחלטות חשובות. הון זה משמש את החברה בכל התחומים בהם היא עוסקת, בתחום קשרי לקוחות, קניות מספקים, שיווק, פרסום וכ'.

בלוג 1- הגדרה של ניהל ידע

ניהול ידע,מה זה באמת? ישנן המון הגדרות שונות שמתארות מזה ניהול ידע,במהלך ההרצאה קיבלנו את ההגדרה הבאה:
"ניהול הידע הוא אוסף הפעילויות בארגון שמטרתן לטפח, להעשיר, לשתף ולשמר את המידע והידע הארגוניים, ולהשתמש בהם באופן שיסייע לארגון להשיג את מטרותיו".
ולעומת זאת ישנה הגדרה נוספת האומרת כי ניהול ידע זה "הבאת הידע הנכון לאיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון."
 שתי ההגדרות הן שונות ומתארות מצבים אחרים, אך אם אנו בוחרים להסתכל על הפן הארגוני של המושג ניהול ידע לדעתי ההגדרה מההרצאה יותר מתאימה. היכולת לאחסן ידע ,לשמור ולהעביר אותו אחד לשני על מנת לשפר תהליכים זו אפשרות שיכולה לשפר ,להטיב ,להרים ולרומם ארגון גם ממצב של דרדור וחוסר שליטה. ניהול הידע בעצם נועד לעזור לארגון לשמור על היכולת שלהם לשלוט במתרחש בארגון ובכך לתקן את מה שצריך תיקון, לשפר איפה שאפשר ובסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי ע"י שיפור כלכלי והתעצמות ארגונית. הכל זה עניין של החלטה, ארגון צריך להבין שניהול ידע זה בסיס מאוד חשוב להצלחה ואומנם זו עבודה קשה שדורשת תחזוק תמידי אך לכל השקעה תמיד יהיו תוצאות ואכן זהו המצב.

if hp knew what hp know, we would be 3 times as profitable -המשפט הזה המייצג את החשיבות שיש לניהול ידע בייחוד לארגון, כל ארגון מחזיק כמויות עצומות של ידע ,אך זה לא מספיק ,את הידע יש לסדר ולארגן בצורה שתהיה נגישה ומובנת לאנשים הנכונים ללא היכולות הזו אין אפשרות ממשית ונכונה להשתמש בכל בידע הזה ולמתב אותו למקומות הנכונים.

DIKW - data  information  knowledge wisdom - החיבור של 4 המילים הללו למכלול אחד יוצר אפקט שלא ניתן להתעלמם ממנו, לארגון\אדם שיש את השילוב של 4 המילים הללו יכול להשפיע על המון דברים ועל המון אנשים.
ידע גלוי\ ידע סמוי - ההבדל בין שני המקרים הוא גדול והיכולת לגלות ידע סמוי היא עצומה, יש המון ידע גלוי אך יש אפילו עוד יותר ידע סמוי .